<h1>סמ"ג עשין סימן י"ח</h1>
<h2>דף מו.</h2>
[ברכות ט"ו ע"א] רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמייא בעידן ק"ש פי' לייט מקלל אלא מקנח ידיו בעפר או בצרור ודיו שנאמר ארחץ בנקיון כפי בדבר המנקה ולא כתב במים ודווקא לקרי' שמע אבל לתפלה שהוא מדבר להקב"ה צריך לחזור אחר המים. ותניא נמי היית' טליתו חגורה לו במתניו מותר לקרוא ק"ש ולתפלה עד שיכסה לבו שיש להחמיר יותר בתפלה מטעם שאמרנו: ובפרק אילו עוברין אמרינן לתפלה ולנטילת ידים ארבעה מילין פירוש להתפלל בעשרה וליטול ידיו לאכול ילך עד ד' מילין לאדם ההולך בדרך ולא שנו אלא לפניו אבל לאחריו אפילו מיל אינו חוזר הא פחות ממיל חוזר ושיעור מיל אלפים אמה ויש מפרש לתפלה ליטול ידיו לתפלה.
<h2>דף נו.</h2>
פסקינן שם הלכה בק"ש שאעפ"י שצריך להשמיע לאזנו וגם צריך לדקדק באותיותיה אם לא השמיע ולא דקדק יצא. כיצד ידקדק יזהר ליתן ריוח בין הדבקים כגון ובכל לבבך על לבבך על לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל שלא יראה הכל כתיבה אחת ומדלג אות אחת מן האותיות שאומר בכלבבך. ואמרינן בירושלמי שצריך להתיז ולהדגיש זיין של תזכרו שלא יראה תשכרו. וצריך להאריך בדלת של אחד כדי שימליכוהו בשמים וארץ ובארבע רוחות. אמר רב אשי ובלבד שלא יחטף בחי"ת וצריך שלא יאריך באל"ף דאחד שלא יראה כאומר אי חד וכשיאמ' היום ישתוק מעט ואח' כך יאמר על לבבך שלא יראה כאלו אומר היום יהיו על לבבך ולא למחר כדאיתא בפרק מקום שנהגו.
מצות עשה לקרא קרית שמע פעמים בכל יום שנאמר בשכבך ובקומך ודרשו בית הילל במסכת ברכות בשעה שבני אדם שוכבין וזהו בלילה ובשעת שבני אדם עומדים וזהו ביום ולאחר שגומר פסוק ראשון אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ובפרק מקום שנהגו מפרש הטעם שבשעה שבקש יעקב אבינו לגלות את הקץ לבניו נסתלקה ממנו שכינה ואומר לבניו שמא יש בכם פסולת שאינו מאמין בה' אחד ענו כולם ואמרו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד שמח הזקן וענה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד לפיכך אף במקומות שאומרים שמע בקול רם עד אחד אומרים ברוך שם כבוד מלכותו בלחש.
